אמא יקרה,
האופן בו את מציגה את השאלה, יש כבר מחצית מהתשובה- שמת לב שיכול להיות קשר בין החלק של סיום הגן לקושי שלה להתחיל את השנה?
מגירות, מח, והקשר ביניהם
ניתן המחשה למה שקורה במח, בכל מציאות חדשה כמו תחילת שנה חדשה, יציאה לנופש, ואפילו יציאה לשבת לסבא וסבתא, נפתחת כעין "מגירה" במח, לתוכה נכנסות כל החוויות של אותו הזמן, הפרידה והסיום זוהי סגירת המגירה, עם כל תכולתה/ חוויותיה, ואז יש פניות לפתוח מגירה חדשה ולמלא אותה בתוכן: ארועים, חוויות, עד לסיום / פרידה- סגירת מגירה, וחוזר חלילה.
מה נסגר עם המגירה שלא נסגרת?
ברגע שהמגירה לא נסגרת חשוב לבדוק למה, אולי התוכן עמוס מידי? אולי הגלגלים לא במסילה?
לדוגמא, חוויה שהיתה מאד עוצמתית לטוב ולמוטב והנפש זקוקה לוונטילציה- אוורור, לספר את החוויה , ואז הנפח של תוכן המגירה מקבל מימדים יותר מאוזנים ויכול להכנס חזרה למגירה בצורה מאוזנת יותר.
הפרידה, הסיום, זהו שלב משמעותי, זה מה שיאפשר למגירה להיסגר בצורה נכונה ובריאה.
ברגע שיש כמה מגירות פתוחות בו זמנית יכול להיווצר הבלבול.
פרידה מהגן- היכן את?
יתכן וילדתך היקרה פתחה מגירה, ולאורך השנה מילתה אותה באין ספור חוויות… וכעת, בסוף שנה רגע לפני שהיא עוזבת את הגן וב"ה עולה לבית הספר, היא רק צריכה לסגור את המגירה כמו שצריך.
את מתארת שבחדשים הקודמים היא רצתה ושמחה לעלות כיתה רק משהו נתקע בדרך.
זיהית נכון, קדימה, כל מה שניתן לעשות כרגע זה פרידה וסגירה נכונה של המגירה. אם בכל שנה רגילה יש תהליך של פרידה הדרגתית, ניתן ליצור תהליך פרידה גם עכשיו, עוד לא מאוחר. הילדה יכולה להכין ציור, לכתוב תודה על השנה שהיתה, לקנות מתנה לגננת, לעבור ליד הגן, ופיזית לאמר "שלום, זהו, אנחנו גדלנו, ואנחנו הולכים לכיתה חדשה, עם חברות חדשות"…
בעז"ה ברגע שהיא תסגור נכון את מגירת הגן היא תוכל לפתוח מגירה חדשה של חוויות בית הספר…
במידה ואת רואה שלמרות מאמציך לסגור איתה נכון את המגירה, היא עדין נשארת תקועה, כדאי שוב לפנות ולראות מה מפריע לה בדרך…
בתפילה לסייעתא דשמיא גדולה,
אסתר עזרא