את מתארת מצב לא נעים, בו אנשים שהיו סביבך נכנסו לבידוד, ההרגשה שכל הסביבה שלך מתרחקת ממך, עכשיו, שאת כבר יכולה ל"חזור לעולם", את נמנעת.
לא בידיים שלך
כל עוד ופעלת ע"פ ההנחיות, ההדבקה, הבידוד של הסביבה, נעשה בצורה מדויקת בידי ההשגחה העליונה, מאב הרחמים, בדיוק מושלם, להם ולך!
ידע זה כח. ככל שתדעי ותחזקי את עצמך בידיעה שזה לא היה בשליטתך, וזה מאיתו יתברך, יהיה לך את הכח והבטחון להרגיש טוב יותר עם עצמך, וכך תשדרי זאת לכל הסביבה.
מי את?
האישיות, הכוחות שבך, ההתמודדיות שלך.
יש אותך, ויש את הנגיף, הוא הגיע "לבקר", הגיע ויצא, ובדיוק כמו שהוא הגיע אליך, הוא יכל לבוא לכל אחד אחר.
שום דבר לא השתנה בך, חוץ מהעובדה שזכית לצלוח עוד נסיון…
מנגנון ההסתגלות
הקב"ה ברא בנפש האדם מנגנון מיוחד- כח ההרגל, כח שגורם לנו להסתגל לכל מצב נתון, הקהיה זו מאפשרת לנו להתמודד בחיים, ובכל עת שצריך לעשות שינוי גם למצב טוב יותר.
נדרש מהאדם לקחת נשימה עמוקה, ולאפשר לנפש להתרגל למציאות החדשה. ועל זה אמרו חכמים "כל ההתחלות קשות".
יש שנויים שאינם בשליטתך, כגון המרחק החברתי שנוצר בינך לבין הסביבה, עצם הימצאות הנגיף בתוכך, זה מה שיצר את השינוי.
יש שנויים שזה דורש את בחירת האדם, כגון היציאה שלך ל"עולם", את יכולה לבחור לצאת, או לא לצאת.
יציאה ממעגל ההימנעות
לפעמים כאשר בני אדם חווים חוויה לא נעימה, בטח כמו שלך, תחושה שכל סביבתך נזהרת ממך, את מסומנת באדום… זה יכול לגרום לנו לרצות להתרחק מכל מה שהוביל אותנו לאותה הרגשה, ככל שאנחנו נמנעים מלהיפגש בכך שוב, אנו מעמיקים את הפער שנוצר, מתכנסים ומתרחקים, גורמים לחוויה השלילית להישאר במלא עוצמתה.
אני מזמינה אותך לחשוב למה?
למה את רוצה לצאת מהמצב הקיים, אולי באמת תישארי לבד, בלי חברה, בבית, עם 4 קירות, אולי?
תנסי לקחת דקה של מחשבה, ורק אז לעבור לשורה הבאה…
רק עכשיו שיש לך תשובה למה, אחרי שביררת בתוכך, וראית את הצורך שיש לך מהחברה, את מעלה בתוכך את תחושת הערך והחשיבות, התועלת שלך מהחברה, את רואה את החסר שהם יכולים למלאות לך, וזה מה שמחבר אותך לרצון להיות בחברתם, וזה מה שיניע וייתן לך כח לצאת ממעגל ההימנעות לפעולה….
אין לי ספק, שעצם פנייתך, הצגת שאלתך, זה כבר הצעד הראשון מצידך…
דרך צלחה!!
אסתר