שלום לך אמא יקרה ונסערת!
את צודקת שזה מצב מאתגר, מצב שמצריך תכנון מחודש, לפעמים כשנמצאים במצוקה, הרעיונות מתנדפים, והראש מרוקן…
ננסה יחד בשורות שלפנינו לתת לך טיפים מה ניתן לעשות, השראה ליצירתיות האין סופית בהתאמה לתנאים שלכם בבית.
לראות את אותה מציאות מזוית נוספת ולאפשר לך, אמא, להתחבר מחדש לאנרגיה שבך לתת לו כח…
בידוד- לא בהכרח בודד!
אנשים יכולים להימצא יחד ולהרגיש לבד…
בידוד זו עובדה, להיות פיזית בחדר לבד, בודד- זו הרגשה, אפשר לשמוע אין סוף אנשים שאומרים היינו לבד אבל הרגשנו כ"כ מחוברים לה', לאמא, וכו'
צורך בסיסי של כל אדם להרגיש שייך ומחובר, לאדם, למשפחה, לקהילה…
בשלב זה, בו הוא צריך לשהות בחדר יום שלם, ננסה לצמצם את תחושת הריחוק ולהעצים את תחושת השייכות בדרכים נוספות:
- תקשורת זמינה – חשוב במידת האפשר לתת לו טלפון אוקי טוקי או כלי אמצעי אחר לתקשורת עם המשפחה ולא רק מעבר לדלת, שם הוא יוכל יותר לשתף ולספר…
- שיתוף – כדאי לשתף אותו עד כמה שניתן, בהווי של הבית, אם ביומיום הוא חלק ממה שקורה בבית בעצם הנוכחות שלו – כעת זוהי נקודה שכדאי לתת עליה את הדעת, להמליל או לכתוב על החסר שלו בבית, לשתף בהנאה שהוא מסב לכם שאתם קוראים את מה שהוא כותב /מצייר, להתייעץ אתו מה להכין ארוחת צהרים, לשמור על "המקום" שלו בסדר הברכות, ובחלוקת היין בשבת
- פניות – ליחד זמן לשמוע אותו, יש חוויות שאדם עובר, שרק אם הוא חש שהצד השני מספיק קשוב הוא ירגיש בטוח לשתף…
- יצירה – חשוב לאפשר לו ליצור, להוציא את האנרגיה מעבר לקריאה ולהאזנה, כמו למרוח פנדה על בריסטול, גועש, פלסטלינה, לבנות ממקלות ארטיק/גפרורים , קולאז' מתמונות של המשפחה. בנית פאזל לבית
- נתינה – לעולם, נתינה מביאה שמחה
לתת לו להשפיע – לחשוב על צורך, עזרה שהוא יוכל למלא עבור הבית, (ולא רק כדי להפיג לו את השעמום) להכין עבור האחים הקלטה/ הסרטה כסיפור לפני השינה, שיציר לכל אח- ע"פ בקשתם ציור והם יצבעו, שירגיע את הקטן דרך הטלפון, שיעסיק אותם במשחקים שמתאפשרים מעבר לדלת כמו חי צומח דומם, יצירת סיפור משותף- כל אחד בתורו מוסיף משפט, ואחד כותב את התוכן, ואז מקריאים הכל ברצף ושומעים את הספור שנוצר, תחרות קפיצה בפוגו / חבל.
להכין משחק זכרון לאח שלומד אותיות, להכין חידון על הפרשה, ובסעודת השבת האבא יערוך את החידון. - עירנות – ימי שהות בבידוד זו התמודדות, וכמו בכל התמודדות חשוב להיות עירניים לראות / לשמוע שלא נוצר פער גדול בין התנהגותו בחיי היום יום לאותו זמן.
טבעי שתהיה התכנסות, חוסר מצב רוח, ונפילות. מעידות יש לכולנו, בטח ברגעי משבר.
האינדיקציה היא רגע אחרי, לראות בהדרגה אחרי יציאתו מבידוד, שהוא חוזר בהדרגה להתנהגותו הטבעית כפי שאנו מכירים, בדיוק כמו אחרי חיסון.
כי טבעי שהילד לא יהיה במיטבו השאלה באיזה מינון, ולכמה זמן…
כשרואים נסיגה שהולכת ומתעמקת כדי לעצור את הגלגל במהירות אפשרית.
מתפללת שיהיה לך לתועלת, נשימה עמוקה ו… ס"ד גדולה!
אסתר עזרא, בבילותרפיסטית
מנהלת מכון בראשית