שואלת יקרה!
זה שהביקורתיות שלך מפריעה לך, ואת לוקחת אחריות ומצפה מעצמך לשינוי, זהו כבר שלב שיוכל לקדם אותך לכוון הנכון.
יש לי שתי בשורות עבורך, אחת משמחת ואחת פחות:
הבשורה הפחות משמחת היא, שתכונה לא ניתן לשבור לעולם. תנסי לקחת מקל ולשבור אותו, הוא לא יעלם, רק יתחלק לשניים…
הבשורה המשמחת היא: שלא נדרש ממך לשבור תכונה זאת, זהו כח שבך!
כל תכונה מעידה על מידה, לשון מדידה, אפשר רק להשתמש במינון הנכון.
"לבקר" את הביקורת
הגדרת ביקורת- "הערכה וניתוח של דברים מתוך נקודות ראות שונות"- לא בהכרח שליליות!
זהו כח להצליח לבחון, לראות פרטים מזוויות שאף אחד לא ראה קודם!
טפל או מלוח?
כל תכונה, יכולה להיות חיובית או שלילית, אופן השימוש בה, זה מה שיקבע אם זה טוב או רע. שאיפתנו היא, לדעת להשתמש בתכונות ובכוחות שנתן לנו הבורא בצורה נכונה.
כמו מלח, בכוחו לתת טעם למאכל, אם שמים מידי, זה הופך להיות מלוח… המינון המדויק זה מה שיתן את הטעם המושלם!
אחרי שהבנו את העיקרון, אפשר לעבור ל"מתכון":
א. "סובלימציה"- עידון, ככל שתשתמשי בתכונה הזאת בפן החיובי, את תגלי שאת תעשי פחות שימוש באופן השלילי.
יש לך לומר? מצוין, תפרגני על דברים מיוחדים ששמת לב, את הראיה החדה שלך תנצלי לתת כח לזולת, לדוגמא אחרי אירוח, את יכולה להודות ולהחמיא על פרטים שאף אחד כמעט לא ראה, לעודד את הילד שלך על מאמצים או נקודות שרק את, אמא, עם ההבחנה שלך, שמת לב.
ב. כל פעולה של מי שנמצא סביבך, מגיע עם תכונות וכוחות שיכולים להיות שליליים או חיוביים, אם לא מצא חן בעיניך אופן השימוש בו הוא נקט, זהו ביקורת על אופן השימוש, על הפעולה, על המעשה, ולא על התכונה עצמה.
ג. בידייך הבחירה, את מוזמנת לבחון, על מה מתוך המכלול את מכוונת את האור? על מה שמאירים, זה מה שרואים.
ד. ו…אם שמת לב שהתמקדת במקומות השלילים, חשוב שתקשיבי לתחושה הפנימית שעולה בך מבפנים (ואת יודעת להקשיב! עובדה שפנית בשאלה) מצפון, לשון מצפן, שיכוון אותך, שימקד חזרה את הפנס לזויות נוספות חיוביות יותר.
יש לך יכולת להאיר ולראות, וזוויות חדשות בלי סוף לגלות!
אסתר עזרא