הדמיון זהו כלי רב עוצמה אותו נתן לך הבורא, ושוב, גם כאן היצר מנסה לקחת את אותו כלי לשימושים שלילים.
פחד, מי אתה?
הפחד, זהו כלי הגנה עבורנו על מנת שנפעיל את הבקרה, ונזהר ממצב סכנה. שימוש מרובה בהגנה, בזמן שאכן לא נשקפת סכנת חיים אמיתית, אלא הדמיון הוא זה שהכניס אותנו למצב כזה, גורם להפעלה מיותרת של אותה מערכת, וזה עלול עלול ליצור מורכבויות, כמו בספור שלך.
המטרה: להדליק את האור
- אחת הדרכים שיכולות להיות יעילות להתמודדות עם הפחד, זה להתעמת מולו!
איך עושים זאת? מעיזים לחשוב! זהו כמו בלון גדול מנופח, רגע האימות, זה הרגע בו מפוצצים את הבלון ורואים אותו בגודלו האמיתי, לדוגמא, יש מכתבים שממתינים, הפחד עולה מה יכול להיות כתוב בפנים… לא, לא רוצה לחשוב… כן תחשבי, מה יכול להיות הכי גרוע… מה הדבר הכי גרוע שיכול להיות כתוב בפנים, דו"ח שצבר קנסות, או מה? תמשיכי עם החשיבה,נו, ואז מה? אז נצטרך לשלם הרבה כסף, נו ואם? אז אין לנו כרגע כסף מיותר, נו ואז מה? מה יקרה רגע אחרי, חוץ מתחושת אי נעימות? מה הדבר שהכי מפחיד אותי? להעיז לחשוב, ואז מימלא, הוא מתכווץ לגודלו האמיתי. זה אכן לא נעים לחטוף דו"ח, אך לחוות את כל התחושות שנלוות לפחד במידה ואולי יהיה מה שיהיה זה ודאי פחות נעים…
בדיוק כמו כשילד קטן מפחד בלילה מהחושך, כל קולב נראה אריה, ברגע שמדליקים את האור, רואים מהו החפץ האמתי, ולא את כל הדמיון מסביב.
- מהי התדירות?- כמה פעמים הילדים התעכבו כי אכן היה סכנה?
כשמתעדכנים במה שחדש, דרך העיתון, שיחות סתמיות של שכנות, או בכל דרך אחרת, אף אחד לא משתף כמה אנשים חצו את הכביש וב"ה הגיעו בשלום לצידו השני של הכביש, כמה אנשים הלכו לישון ובס"ד קמו בריאים, משתפים במקרים החריגים, השונים, והללו משתלטים לנו על הדמיון, ומשם הדרך קצרה לתחושה של איבוד שליטה, לפעמים זה יושב לנו בתת מודע ויוצא כתגובה לא מאוזנת. חשוב מאד לסנן כמה שיותר מידע חיצוני, כל עוד זה בשליטת האדם. אי אפשר להאמין כמה עוגמת נפש ניתן לחסוך.
יש פעמים שהפחד נובע כתוצאה מחוויה טראומטית שאדם חווה, במצב כזה, בד"כ הוא מבין בשכל שאין ממה לחשוש, אך החוויה רבת העוצמה משתחזרת שוב ושוב. אפשר לנסות להשיח בפני נפש קרובה על אותו אירוע, יש פעמים שזה מרגיע, עוזר, ומאפשר לנפש לחזור לאיזון. במידה ואדם חש שזה לא מספק, חשוב לפנות לאיש מקצוע, יש פעמים שצריך רק שחרור של הטראומה, ויצירת חוויה מתקנת, על מנת שהארוע לא ישאר בתת מודע בצורה כ"כ חדה וכואבת, אלא יתעמם ויישאר כזיכרון, ותו לא.
בתפילה להרבה כח אמונה ובטחון במי שאמר והיה העולם, כי יש לנו על מי לסמוך,
אסתר עזרא